אוטיזם בראי הזמן 

האוטיזם: ממחלת נפש ללקות תקשורת

האוטיזם, הפרעה התפתחותית נרחבת, מוגדרת על פי ספר האבחון של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (DSM) ומתאפיינת בקשיים לקיים תקשורת תקינה עם הסביבה. האוטיזם הוגדר לראשונה על ידי פסיכיאטר הילדים ליאו קנר ב- 1943, ובתקופה זו הגורם העיקרי להיווצרות הלקות הייתה האם, ילדים אלו לא טופלו אלא אושפזו במוסדות לחולי נפש. מאז מחקרים רבים וגישות מגוונות לחקר האוטיזם ביטלו את האמירות המיושנות הללו, כיום סוברים כי אוטיזם היא לקות גנטית, מולדת, אשר בסיסה נוירולוגי והיא מלווה את הילד המאובחן לאורך חייו. מעטים הילדים אשר מוגדרים שוב בטווח הנורמה ואלו מצטרפים אל קבוצת בני גילם בעלי ההתפתחות התקינה  וזאת לאחר למידה רבה ומשמעותית בשנות חייהם הראשונות. 

עולם המחקר סביב האוטיזם

חקר האוטיזם כלל לאורך השנים מחקר אטיולוגי אך גם מחקר טיפולי אשר בוחן את האפשרות הטיפולית היעילה והמקדמת ביותר את האוכלוסייה עם לקויות תקשורת. גישות טיפול רבות בחנו את יכולתן להשפיע ולקדם את הילדים על הספקטרום האוטיסטי ביניהן, הטיפולים הדינמיים, טיפולים פרא רפואיים, טיפולים ביולוגיים וטיפולים התנהגותיים. מחקרים בולטים בשנות התשעים הם המחקרים החלוציים של ד"ר גרין, פרופ' לובאס וד"ר סמית' בהם מצאו את הקשר בין התערבות מוקדמת להתקדמות משמעותית אצל ילדים עם אוטיזם. מאז ועד ימים אלו מחקרים דומים על יעילות הטיפול, מחקרי השוואה לטיפולים אחרים וחוקרים רבים נוספים מצאו את הטיפול ההתנהגותי כיעיל ומקדם. הספרות המחקרית מגדירה מודל טיפולי הנשען על עקרונות ניתוח התנהגות יישומי (ABA), מודל הכולל עקרונות כגון: התערבות מוקדמת, למידה יחידנית, כמות שעות גדולה בשבוע של טיפול ועבודה בצוות מטפלים בתוכנית טיפול המותאמת באופן אישי לילד.

הטיפול באוטיזם בישראל

המחקרים וכך היישומים בשטח תומכים בגישה ההתנהגותית ומעידים על יכולתה לשפר ולקדם ילדים המאובחנים עם אוטיזם. בשנות התשעים הגיעו מטפלים התנהגותיים לישראל וילדים רבים זכו לטיפול הנכסף. עקב הביקוש הרב וחוסר היכולת לספק השכלה ראויה בישראל, נאלצו המשפחות לגייס מומחים מן הגלות או להסתפק במטפלים ללא הסמכה או הכשרה מספקת אשר למדו במהלך העבודה הטיפולית את העקרונות המנחים.

כיום, ישראל הצטרפה למדינות מתקדמות ומסמיכה מנתחי התנהגות לעסוק בין השאר בתחום של הנחיית תוכניות טיפול התנהגותיות לילדים עם אוטיזם. המטפלים ההתנהגותיים, אשר מקבלים את ההנחיה מאותם מנתחי התנהגות מוסמכים ומיישמים בעבודה יחידנית מול הילד את התוכנית הטיפולית, עדיין לא זכו למיסוד המקצוע וללימודים גבוהים לתפקיד. עם זאת הביקוש הוא רב, בהתאם לכמות הילדים המאובחנים ביחס של 1 ל- 150 לידות. הטיפול ההתנהגותי פרוש על פני כ50% מהטיפולים המוצעים ועל כן הדרישה למטפלים מקצועיים גבוהה.

הטיפול והמטפל ההתנהגותי

ניתוח התנהגות יישומי(Applied Behavior Analysis (ABA, הינו גישה מדעית לגילוי גורמי סביבה, המשפיעים באופן וודאי על התנהגות בעלת משמעות. הטיפול ההתנהגותי מקיף את כל תחומי החיים וההתפתחות של הילד (שפה, תקשורת, מוטוריקה, משחק, כישורי חיים ועצמאות ועוד) ומותאם באופן אישי ומיוחד לכל ילד. על פי הצרכים והיכולות, הגיל והדחיפות הטיפולית, מותאמת תוכנית טיפול על ידי מנתח התנהגות מוסמך ומתורגלת על ידי הצוות המטפל באופן יומיומי.

בתוכניות טיפול בהן מנתח התנהגות הינו מנחה התוכנית ישנם מספר מטפלים התנהגותיים אשר מטפלים בילד ומלמדים אותו בלמידה יחידנית לאורך כל שעות הטיפול באופן אינטנסיבי במהלך השבוע. המטפל ההתנהגותי עובד בצוות, המטפלים בצוות מתנהלים כיחידה אחת ומקדמים את הילד המטופל על פי תוכנית הטיפול האישית שלו. בטיפול במגזר הפרטי, המטפל ההתנהגותי מגיע לבית המטופל מספר פעמים בשבוע וכן להדרכה אישית וקבוצתית שוטפת על ידי מנחה התוכנית.

המטפל ההתנהגותי הינה נישה ייחודית ומאתגרת, מספקת ומרגשת. התפקיד הטיפולי הוא מקצוע בו אדם תורם לקידומו של אדם אחר, של ילד הזקוק לסיוע, וחווה תחושת סיפוק והצלחה מתגובות הילד המטופל. מטפל התנהגותי בעל ניסיון, הינו מצרך נדיר בימנו. משפחות רבות בוחרות בדרך הטיפול ההתנהגותי כדרך חיים. הן מחפשות את אותו אדם המתאים בדיוק לילדם, כזה המביא איתו רגישות, יצירתיות ומקצועיות. את הרגישות

והיצירתיות על האדם להביא מעצמו, את המקצועיות ניתן לרכוש כידע אקדמי. אלו הרוכשים ידע ממוסד משתלבים ביתר קלות במסגרות טיפול ציבוריות ופרטיות כאחד.